הנחיית קבוצות גמלאים
הנחיית קבוצות גמלאים בגישה אדלריאנית מתבססת, בין השאר, על עקרונות מרכזיים אלה, כאשר בין כולם קיים
קשר מהותי:
שלמות האדם, ייחודיות האדם, האדם כיצור סובייקטיבי, האדם כיצור יצירתי, חופש האדם לבחור, האדם כיצור חברתי, האדם נע לעבר מטרה והאדם כיצור עקבי.
בהמשך הדף ניתן הסבר מפורט יותר אודות עקרונות אלה.
מה נעשה במפגשי ההנחיה: .jpg)
מטרת מפגשי ההנחיה היא לאפשר פורום בטוח, נעים ונוח למשתתפים להביע את עצמם בנושאים המעסיקים במיוחד
את אוכלוסיית הגמלאים.
חשיבותם של מפגשים אלה היא בכך, שהם מאפשרים תהליכים מגוונים של לימוד, הפרייה הדדית והחלפת דעות,
התורמים למשתתפים בהם בתחומים שונים כגון: תחושת שייכות, הכרה ומקובלות בקבוצה, תחושת ערך עצמי טובה יותר, תחושה של 'יש לי מקום', שמקשיבים לי, אמפתיה, הרחבת המעגל החברתי, הרחבת הפרספקטיבה האישית בנושאים
מסויימים, תחושה של שיתוף - 'אני לא לבד בעניין', פינה ליציאה משיגרה, גירוי אינטלקטואלי ועוד. כל אחד לוקח אתו משהו שתורם לרווחתו הנפשית.
בין הנושאים המרכזיים בהם אנו עוסקים במפגשים: 
*יחסים בין – דוריים; יחסי סבים וסבתות – ילדים – נכדים. יחסי סבים וסבתות – חתנים וכלות,
*פער בין דורי בתחומי החיים השונים (טכנולוגיה, מנהגים, שפה, לבוש, אוכל, יחסים חברתיים, מנטאליות, תרבות, פנאי ועוד),
*תפיסת התפקיד כסבא / סבתא, 
*התמודדות עם מציאות לא רצויה; אובדנים, פרידות, הסתגלות במעבר מגורים ועוד,
*הרחבת המעגל החברתי (כיצד ליצור קשרים חברתיים חדשים, סוגי חברויות),
*ניצול פנאי, 
*תרומה לקהילה ומועילוּת,
*החופש לבחור,
*קבלת העצמי, קבלת האחר והשונה, שיתוף פעולה,
*זיכרון, דרכים לשיפור הזיכרון,
*דרכים לקבלת עזרה ומתן עזרה,
*דרכי עידוד,
*תקשורת בין אישית, שיפור הקשב והאמפתיה,
*סיפורים אישיים,
*על התפיסה הסובייקטיבית,
*אפר"ת - ארוע , פירוש, רגש, תגובה - מפתח מצוין לשיפור המצוי לקראת הרצוי,
*על רגשות אשם,
*לצאת מהמשבצת (צעד קטן – שינוי גדול),
*על חשיבותו של ההומור, 
*החצי המלא – על חשיבותה וכוחה של החשיבה החיובית,
*על נושאים אקטואליים לפי בקשת הקבוצה וקישורם לגישה האדלריאנית,
*נושאים נוספים לפי בקשת הקבוצה.
הרצאות לגמלאים: 
כמעט כל אחד מהנושאים ניתן להעברה גם במתכונת של הרצאה.
חלק מהנושאים ניתנים להעברה כסדנא בת מספר מפגשים, כגון: זיכרון, יחסים בין דוריים
והרחבת המעגל החברתי.
בנוסף, ניתן להזמין הרצאות בנושאים ספציפיים מתחום הגרפולוגיה והפסיכולוגיה.
ליצירת קשר ולקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות ליעל בטל' 03-5446748
על עקרונות הגישה האדלריאנית:
1. שלמות האדם: 
כל אדם באשר הוא, כפרט, כאינדיבידואל – הריהו שלמות אחת, בלתי ניתנת לחלוקה.
אדם אחד במהות, אישיות המורכבת מדינמיקה של מערכות פנימיות, רגשיות וקוגניטיביות,
נפשיות וגופניות, כאשר בין כולן מתקיימת אינטראקציה אינסופית. וכל זאת בניגוד לגישות
מסוימות אחרות הרואות בבני אדם אוסף של תכונות, כאוסף של חלקים נפרדים.
תפיסת השלמות - הוליזם , מתחברת לגישת הגשטאלט בפסיכולוגיה, לפיה -
'השלם גדול ושונה מסכום חלקיו'.
כמטפורה ניתן לתאר קבוצת תווים אחת, הניתנת לכמה מוזיקאים שונים. התוצאה תהיה,
שכל אחד מהם יחבר מוזיקה שונה מאותם תווים עצמם.
כל פרט הוא ייחודי במובן זה שאינו זהה למישהו אחר. קיים אמנם דמיון רב בין כל בני אנוש, לכן ניתן לבנות חברה אנושית. עם זאת, כל אדם בפני עצמו – מבחינה אישיותית, הוא עולם ומלואו.
בגישה האדלריאנית נוקטים יחס של כבוד וקבלה לייחודיות זו, מתוך הבנה אמיתית, שכל
אדם חושב, מרגיש ו פועל באופן שונה, ויש לו סגנון חיים אישי, הנובע מהשילוב הייחודי של
שלושת המרכיבים האלה.
3. האדם כיצור סובייקטיבי: 
הכוונה כאן היא לתפיסה הסובייקטיבית, האישית, של כל אחד מאתנו. קיימת מציאות
אובייקטיבית, וקיימת מציאות סובייקטיבית של כל אחד בנפרד, שהיא המציאות האמיתית
לגבי כל אחד בנפרד.
כל אחד מאתנו, בכל גיל, החל מינקותנו, רואה ותופס אירועים ומצבים דרך המשקפיים
האישיים והייחודיים שלו, וזאת על בסיס מזגו, אישיותו, נסיונו, מצבור חוויותיו והפירוש
האישי שלו לעניין.
ובהתאם, כך גם דרכי תגובותינו -
כולנו נגיב באופן שונה מעט או הרבה לאותם אירועים.
אין אמת אחת, אך יש אמת אחת אישית לכל אחד מאתנו, ועלינו להבין ולקבל זאת.
המשמעות היא ביכולת שלנו לתת לגיטימציה לאחר, לשונה, לרגשות של זולתנו.
4. האדם כיצור יצירתי: .jpg)
בנוסף למרכיבי התורשה והשפעות הסביבה, שמציבים מגבלות לכל אחד מאתנו, הרי
שבגישת אדלר, קיים מרכיב נוסף בהתנהגותנו, וזה היכולת היצירתית שלנו.
מדובר ביצירתיות במשמעות רחבה ביותר; ביכולת שלנו לחשוב, לקחת אחריות על עצמנו,
על פעולותינו, דרכי התנהלותנו, אישיותנו. בזכות כוח מחשבתנו, אנו יכולים ליצור ולממש
אפשרויות חדשות בחיינו, ובכך, לשפר ולקדם את תחושתנו כפרטים עצמאיים, יצרניים,
חופשיים, יעילים ובעלי שליטה על חיינו.
5. חופש האדם לבחור: 
לפי הגישה האדלריאנית, יש בידנו היכולת לעשות בחירה גם כאשר מצבנו מגביל את
האפשרויות.
האדם כיצור יצירתי וחושב ובעל מוטיבציה, מסוגל להתעלות גם כאשר קיימים תנאים
מקשים, באמצעות שינוי גישה, הצבת מטרות, קביעת יעדים ותכנון דרכי פעולה. זאת
בדומה לגישת הגשטאלט הגורסת כי אדם יכול ליצור את עולמו ובכך להשפיע ולחולל שינוי
בסביבתו.
6. האדם כיצור חברתי: 
כולנו נולדנו כיצורים חברתיים. לכולנו יש זיקה להתחבר, להיות שייך, להרגיש חלק מהחברה הסובבת אותנו.
זה עניין מהותי, שיש לו השלכות ישירות על בריאותנו הנפשית והפיזית, על תחושת הערך
העצמי שלנו, על היכולת שלנו להרגיש רצויים, מועילים, תורמים, ומוערכים בעיני סביבתנו.
כל זה גם מאפשר לנו להרגיש שאנחנו מצליחים בעשייתנו בתחומי החיים השונים, וסיפוק
הכרוך בהגשמה העצמית שלנו.
7. האדם נע לעבר מטרה: 
לפי הגישה האדלריאנית, האדם מתנהל, פועל ומתנהג על בסיס ולאור מטרותיו.
נכון שקיים שילוב של גורמים תלויי זמן המסבירים את התנהגותו -
עברו של כל פרט (התנסויותיו בהווה וכיצד נתפסים בעת התרחשותם דרך המשקפיים
האישיים לאורך כל התפתחותו),
ההווה (הכאן והעכשיו; מה אנו קולטים, חווים, מפרשים חושבים, מרגישים ומגיבים בעקבות וכלפי המתרחש),
והעתיד (לאן פעמינו, מהן המטרות של חיינו).
הייחודיות בגישת אדלר היא הכנסת האלמנט השלישי – העתיד, שהשלכתו היא התפיסה
האופטימית את האדם כיצור, שבידיו החופש לבחור, היכולת לקחת אחריות, לחשוב,
ולהחליט את החלטותיו העצמאיות.
8. האדם כיצור עקבי: 
למרות שכל אחד מבני האדם חווה קונפליקטים פנימיים, הרי שמנקודת מבט הוליסטית, כל
אחד פועל למעשה באופן עקבי.
יש שבני אדם מפתחים התנהגויות מורכבות המכילות אלמנטים אמביוולנטיים, אך גם בכך
קיימת עקביות לאורך זמן.
כל סוגי ההתנהגויות הן למעשה סוג של חתירה עקבית לקראת מטרות מסויימות.
